מדוע הורים ממשיכים לעשות עבור הילדים דברים שהם מסוגלים לעשות בכוחות עצמם?

נמאס לכם לאסוף צעצועים מהסלון? להרים מגבות רטובות מהרצפה? לנעול לילד נעליים ולהלביש אותו למרות שהוא יכול כבר לבד? לעשות לו מערכת ולהכין איתו שיעורים?

אם יש דבר שאנחנו "טובים" בו כהורים זהו מתן "שירותים מיותרים" לילדים. מודה, גם אני חוטאת בזה לפעמים.

מה זה שירותים מיותרים? כל דבר שהילד מסוגל לעשות בכוחות עצמו ואנו עושים זאת במקומו. ואני אחדד, באופן קבוע.

מה בעצם מביא אותנו להמשיך ולספק את השירותים המיותרים?

החשש שהילד לא יסתדר, יהיה מתוסכל וישלם מחיר, ולכם יהיה קשה לראות אותו כך אז תנסו בכל מאודכם למנוע זאת.

הרחמים כלפי הילד שהוא "עדיין ילד", שהוא קטן, חלש, לפעמים אפילו מסכן ואנו צריכים לעזור לו. (ואני לא מדברת על מצבים שבאמת הוא זקוק בהם לעזרה!)

החשש שאם תפסיקו לספק את השירותים האלה אתם תהיו הורים פחות טובים, פחות אהובים, פחות "חברים שלהם".

הפחד לאבד את המשמעות שלכם כהורים. "יצטרכו אותי פחות", "יסתדרו גם בלעדיי". ההרגשה שאתם פחות נחוצים.

הקושי בלשחרר שליטה. אתם רוצים שהדברים יעשו בדרך שלכם ובסטנדרטים שלכם.

זאת הדרך שבה אתם גדלתם וזה מה שאתם מכירים מבית הוריכם. כך נהגו כלפיכם כילדים וזה מה שאתם מכירים ולכן ממשיכים את השרשרת הזו.

מה המחירים? אם חשבתם שאוטוטו הוא יגיע לגיל 10 ואז אתם תוכלו להעביר לו בקלות את השרביט? והוא יחייך אליכם ויאמר: "יאאא אמא ואבא, תודה רבה כל כך חיכיתי לזה כבר." אז זהו שלא. הוא יותר נכון יכעס, ירטן ולא יבין מהי הרעת התנאים הזאת. הוא לא יבין מאיפה צץ לכם הרעיון שעכשיו הוא זה שיצטרך לחמם לעצמו את האוכל, לסדר את החדר, לזרוק את המגבת לסל כביסה, ללכת ברגל לחבר ובכלל להתחשב בכם או במישהו אחר בסביבתו.

לאן זה מוביל אתכם ביחסים עם הילד? מריבות, כעסים, צעקות כמו "אתה פרזיט", "כפוי טובה", "אחרי כל מה שעושים לך...".

ומה ניתן לעשות? במקום לעשות עבורם, מומלץ לאמן אותם כבר מגיל צעיר להתנסות, לקחת אחריות ולאפשר להם עצמאות כמובן בהתאם לגיל וליכולת שלהם ולעודד אותם כאשר הצליחו ובעיקר אם פחות.

ילדים שהוריהם סומכים עליהם, מאמינים בהם ומאפשרים להם לעשות דברים בכוחות עצמם, לשגות, ליפול ולקום חזרה הם ילדים שמרגישים אהובים, נחוצים ומסוגלים. מה שמעלה להם את הביטחון העצמי ומפתח חוסן נפשי. ולכם הורים תהיה יותר אנרגיה ויהיה יותר פנאי להשקיע ביחסים עם הילדים במקום לבזבז כוחות על שירותים מיותרים.